רבות כבר נכתב על המעבר החדש של יקב קסטל ממשכנו הקודם אל נווה אילן, אבל עד שלא מגיעים פשוט לא מאמינים.
מעבר לנוף המדהים ומראה היקב שמשתלב נפלא עם הנוף, אי אפשר שלא להתפעל מהטכנולוגיה שהושקעה ביקב קסטל.
היקב לא רק החליט להעתיק את מקום מושבו, אלא גם להשקיע בטכנולוגיה שתתאים לפחות לעשור הבא מבחינת מיכון, מחשוב ותפעול היקב, על מנת להכפיל ולשלש את כמות הבקבוקים, אם ירצו בכך.
בהחלטה אסטרטגית החליטו בקסטל לייצר סדרת יין שמתאימה לשתייה מידית, אשר תיתן מענה לשוק שרוצה לשתות יינות של קסטל מוכנים לשתייה עם קנייתם, ולא להוציא לשוק יינות שראויים ליישון ביקב ןבבקבוק. ההחלטה הייתה גם לספק יין שמתאים בעיקר לקיץ הישראלי.
אלי בן זקן (בתמונה עם אלון גונן) העביר את מושכות הניהול לילדיו, וכפי שהדברים מתבצעים ביקב החדש, הדקויות בפרטים הקטנים, לוח הזמנים שנקבע והמטרות שנקבעו, יש תחושה באוויר שקסטל הולך להפתיע אותנו בכל שנה מחדש.
השאלה הראשונה ששאלתי את אלי בן זקן, הייתה: "איך היה יבול הענבים השנה?". התשובה מיהרה לבוא, ואני מצטט: "הייתה שנה מחורבנת. גלי חול ואבק נצמדו לענבים, ומי שלא הספיק לבצור לפני- וואי וואי, אוגוסט הביא איתו את אפקט התנור, הבשלות לא אחידות והחום הגבוה שכמעט ייבש לענבים את הנשמה, מעט גשם ומעט קור. כל יינן שאומר לך שהייתה לו שנה טובה, אין לו מושג על מה הוא מדבר, או יש לו אינטרס להגיד כך".
טעימת טרום בקבוק: סדרת LA VIE (אריה, או בצרפתית: החיים)
יינות הסדרה ימכרו באזור ה- 75-90 שקלים לבקבוק, והסדרה החדשה שאוטוטו תושק, מיועדת להיות סדרת הכוסות, בעיקר במסעדות.
בלנד לבן 2015 - מורכב בעיקר מסוביניון בלאן, מעט שרדונה ומעט גוורצטרמינר
מדובר בסוביניון בלאן עם שפע ריחות דבש עדין, פרחים ותבלינים. בקצוות אפשר להריח מעט סיד שמאזן את הארומה המתקתקה. בפה היין מאוד עסיסי ומעורר תאבון. חומציות נפלאה. יין מאוד נדיב בטעמים. אפטר טייסט ארוך ומענג.
טעימת טרום בקבוק: רוזה 2015 - מרלו, מלבק, וקברנה פרנק
ריחות נקיים של פירות אדומים, ואפשר להריח אפילו אבטיח. יין פריך ונקי. החומציות יוצרת גימור נקי ומאוד מאוזן, גוף בינוני.
מה שריתק אותי ריתק ביין, זה שהוא לא יבש מדי ולא מתוק מדי, מה שהופך את הרוזה הזה להכי מתאים לאוכל שיש.
לסיכום:יקב קסטל, חובה לבקר ולטעום.
מבחינת שנת 2015, אני מאמין שאלי בן זקן צודק; הייתה שנה מחורבנת. אבל אנחנו יהודים ואוהבים לרטון, ובסוף הכל מסתדר. רק לא לשכוח גם שזו הייתה שנת שמיטה, אז אולי יש אלוהים והוא יעשה משהו בנידון.
שף אלון גונן קייטרינג אל בריו, מסעדת LA MIERER in Bastia כתב ומבקר היין של אתר אכול ושאטו ובאתר היין אדום או לבן ובעל טור בהארץ און ליין
